לֹא


לֹא צִיַּרְתִּי מֵחָדָשׁ
בְּפֶחָם, עִם נְגִיעוֹת כָּתֹם וְאָדֹם
שַׁלְהָבוֹת, הִלּוֹת צְהֻבּוֹת
אֶת הַחֲנֻכִּיָּה שֶׁהֵכִין מִגֶּזַע זַיִת
וְתַרְמִילֵי כַּדּוּרִים
שֶׁהֵבִיא מִסִּינַי
בִּמְלֹאת שְׁלוֹשִׁים-וְשָׁלֹש
בְּאָלֶ”ף כִּסְלֵו, עַכְשָׁיו

לֹא כָּתַבְתִי מְאוּם
הַשָּׁנָה
בִּמְלֹאת שְׁלוֹשִׁים-וְשָׁלֹש
בְּאָלֶ”ף כִּסְלֵו, עַכְשָׁיו

לֹא פּוֹרַרְתִּי אֶת הָאֲדָמָה
שֶחוֹנֶקֶת אוֹתָן בֶּעָצִיץ
אֶת הַפְּקָעוֹת
מֵחֲצַר בֵּית אִמּוֹ
כְּמוֹ אוֹתָן שֶׁעוֹד הוּא
חָפַר וְהוֹצִיא מִשָּׁם
וְשָׁתַל בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע
שֶׁמָּצָא בְּעַצְמוֹ
וְהִנִּיחַ
עַל מַצַּבְתָּהּ

רַקָּפוֹת פָּרְחוּ שָׁם כְּשֶׁבָּאנוּ
רַקָּפוֹת חָדְלוּ מִלְפְרוֹחַ
עֲבוּרִי
כְּבָר שָׁנִים

פֶּחָם צוֹנֵן לִבִּי עַכְשָׁיו
שׁוֹתְקוֹת כְּמֶלַח מִלּוֹתַי עַכְשָׁיו
כֹּל יַקִּירַי רְחוֹקִים עַכְשָׁיו
אֲבָל כְּמוֹ מַבָּטָן שֶׁל הַכַּלָּנִיוֹת שֶׁלָּהּ
אָדֹם כְּשַׁלְהֶבֶת נֵר
סָגֹל כַּצֶּבַע שֶׁאַהֲבָה אֲחוֹתִי-שֶׁלִּי מִכֹּל
אוּלַי תַּוְרִיד עוֹד רַקֶּפֶת
גַּם
לְמַעֲנִי

בְּהמשך לִתגובה על צילום של כַּלָּניוֹת של אביב חזק, הצילום וְהתגובה עלו בְּדף הפייסבוק של אביב ביום 18.11.20
ירושלים, 18.11.20. כל הזכויות שמורות לְאש”א הילה גרין ©

אש”א הילה גרין. 2018. ציור דיגיטלי

בדצמבר 2018 העליתי ב”דף האמן” שלי בפייסבוק אש”א הילה גרין אמנות ומילים, וכתבתי “… בְּהשראת חֲנֻכִּיָּה אשר אבי, מוֹטְקֶה פָּז ז”ל, בָּנָה מִחֶלְקֵי מתכת יחד עִם פִּסָּה של גזע עץ זית”, שילבתי את הציור הדיגיטלי הזה, אשר אולי מסמן השלמה וּבחירה בְּמֶדְיָה המתחשבת בְּמצבן של שתי ידיי. ואולי רק כך יתאפשר לי, מעכשיו. שלחתי באימייל ל”תפוצת קוֹרְאַי שמחוץ לפייסבוק”; בתגובה העיר לי השליח הטוב של הגרינים כי את הנרות יש להדליק מימין לכיוון שמאל, והציור שלי פשוט “הפוך”… לא זוכרת אם עלה בי אז כי הציור משקף את עולמי הממשיך להתהפך עָלַי

בית עלמין גדרה, 2008. צילום: אלן גרין ז”ל

באזכרה השניה של חמותי צילם אלן את המצבה שלה, עליה הוצב הסלע שהוא עצמו חיפש ומצא, ובו הספיקו לפרוח רקפות ראשונות מהפקעות שהוא חפר מחצר הבית בו התגוררה אִמּוֹ וטמן בַּחֲגָוִים

קריית היובל, ירושלים, 2018. צילום: אש”א הילה גרין

בחורף שאחרי פטירתו של האיש שלי באתי לבקר את האלמן של חמותי. מחצר ביתם חפרה המטפלת שלו ונתנה לי בתוך עציץ לבן גדול כמה פקעות עם עלים. באותו אדר פרחו מהפקעות רקפות, מתמידות מידי חורף למסור לי נשיקות ורודות מאהובי. לפני שנתיים היתה הפריחה האחרונה, ומאז אולי עייפו. רק עלים ירוקים בחורף הקודם. והשנה? דישנתי בסתיו ובאביב שעברו וגם בתחילת הסתיו כעת, כפי שהציע נו”ן, אך עדיין לא אספתי כוח להפריד בין הפקעות ולחלק בין שני עציצים. תוהה אם ויתרו עָלַי הרקפות או אם עוד תֵּעָתֵרְנָה לְהַטּוֹת לי חסד  

                                        

                          

                         

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.