גַּעְגּוּעַי לְשׁוּמֶר הָאַחֶרֶת בַּכּוֹכָב שֶׁמֵּעֵבֶר לְכָאן

לקראת מלאת שנה עברית ראשונה לפטירתו של אלן אהוב נפשי – נשמה גבוהה, איש מואר אשר שב אל המקור הראשון באור-עליון בשבעה במרץ 2010, פתחה לי אסתי סגל באתר במחשבה שניה אותו ערכה וְניהלה, בְּלוֹג תחת השם אש”א כותבת ומציירת / על הַכּוֹכָב שֶׁמֵּעֵבֶר לְכָאן וְעוֹד. כמו שכתבתי בפוסט הראשון: לא זוכרת מתי גיליתי את המיתולוגיה השׁוּמֶרִית, שיצרה בי מיידית חיבור עז – – אולי ההידהוד באזנֵי מי שהתנ”ך היה סִפרהּ הראשון, של השורות המרטיטות של האֶנוּמָה אֶלִישׁ (בבלית: עֵת מִמַּעַל [הַשָּׁמַיִם…]) שכנראה לראשונה קראתי בתרגום לעברית מתישהו כנערה, הפעילו בי צפנים שעד עתה לא פוענחו, אך כבר מריצים, כנראה, את התוכנה. שנים רבות אחר כך – – כבר סיגלתי לי קריאה אישית מאוד, מעורבת-רגשית אפילו

אבל כבר בפוסט השני נאלצתי להודות כי … חוקרים מהאקדמיה יזדעזעו, אולי, מערבוב הטקסטים וערבול השיוכים. – – יתכן ויזעקו חמס ומרה…  וּלהודות כי נכוחים [דברי אותם חוקרים], חרוטים על חרס ואבן ומפוענחים דבר-דָבוּר-על-אופניו. נכון [הם] טוענים. ומה אעשה שמתוכי עולות מילים, וקול אומר בי: אֲנִי, שְׁכִינָה, דִּבַּרְתִּי; וּמֵהפוסט השלישי …כבר [ויתרתי] על שאיפות להַבְנָיָה מסודרת של הדמויות הלקוחות מהמיתולוגיה השוּמֶרית – – [כאשר] הדרך הרופפת – – שבה נשענים השירים הנכתבים ממני, והציורים שכמו נֶאֱכָפִים עליי בתביעה להתלוות אל השירים, על טקסטים שטובֵי החוקרים עמֵלים שנים לפענח משִבְרֵי לוחות חרס וטבעות-חותם וכדים, והנה מנערתם ההשראה, מערבלת וזורה ויוצרת מעֵין קלידוסקופ שלא יבוא בשערי האקדמיה, וּבכל הפשטות החלטתי להרפות מהמושכות ולהניח לעצמי להיות מוּבֶלֶת אל אשר יקחו אותי השורות. או הציור. או כולם כאחד. ולהזמין את החפֵצים מבין קוראיי להתלוות אליי וּלהבין – כפי שכתבתי בפוסט החמישי – כי כל שיש לי – – להציע [לקוראות] וגם [לקוראים] חובבֵי שׁוּמֶר וציורים של דרקון ועוף חול עם ייצוגים של אַנּוּ וְאֶנְלִל וְאֶנְכִּי, הוא כְּעֵין מעשה-רקמה המאזכר פה ושם דמויות וסיפורים מתוך המיתוסים השּׁוּמֶרִיים; וְכך כל אחד מֵהפוסטים בבלוג היה מֵעֵין “…[הצצה] אל נֶֶבִּרוּ, כּוֹכָב הַמַּעֲבָר כאשר בהיפתח השער התאפשר לי להילקח אל אותה שׁוּמֶר האחרת [שהגיעה] אליי – תובענית וסוחפת – לקחה אותי אל אִנַנַּה וְדֻמֻזִי במסע מופלא, במהלכו דמויות וסיפורים מתוך המיתוסים השּׁוּמֶרִיים מצאו את דרכם אל כְּאֵבִי וְגעגועיי וְאַהֲבָתִי. אל האיש שנלקח ממני;  כי מֵעבר לַשּׁוּמֶרִית של כתב-היתדות, צלמיות החימר ותגליפי האבן, אליי כנראה [אותם דמויות וסיפורים] מדברים בשפה נוספת – – הלוואי וידעתי גם אני לדבר בה

חלפו שנים מאז פקדו אותי השיר והציורים האחרונים ש”בהשראת שׁוּמֶר האחרת“, שאותם לא מעלה כאן, בפוסט הראשון של שנת 2026 בַּבְּלוֹג שלי באתר וורדפרס, אבל הגעגועים לְשָׁם שתקפו אותי כעת כמו כפו עליי איסוף וריכוז של השירים והציורים הראשונים וְהעלאה עכשווית; כשהפעם התאמתי את הניקוד לבימים הרחוקים ההם בעריכת ש. שפרה ויעקב קליין