כבר וִתַּרְתִּי וְהִשְׁלַמְתִּי כי לחלוטין נחסמה דרכי אֶל המשתמשים שֶׁבַּ”שנה הראשונה” פתחתי בַּאתר נשמה, עֲבוּרְךָ וַעֲבוּר גיסתךָ, אחותי-יחידתי שֶׁלִּי, אֲהוּב-נַפְשִׁי שֶׁלִּי אֲשֶׁר ארבע-עשרה שנים הִנֵּה נֶעֶרְמוּ להפריד בֵּינִי שֶׁהוֹתַרְתָּ בְּאֶרֶץ-הַחַיִּים לְבֵינְךָ, אור גבוה שֶׁעָבַרְתָּ להאיר כֹּה רחוק. מִכָּאן. ממני

וְאָז לפתע השבוע, באחד מה”זכרונות” שמעלה לי הפייסבוק מידי יום, כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת – כעת כבר רק להביט, כמעט לא להגיב, וּמִזֶּה זמן לא לְהַעֲלוֹת משהו מִשֶׁל עצמי, כי נחנקות בי המילים; מה היית אתה אומר, איש חופש וֶאֱמֶת וְצדק, היום כְּשֶׁנִּסְפָּרִים מאה ארבעים וְשישה יְמֵי חושך מר וּדמעות רותחות וְאֵימָה וָזַעַם וְיֵאוּשׁ באוקטובר? – וְהִנֵּה הָעָלָה זכרון של משהו שֶׁהֶעֱלֵיתִי ביום השנה האחרון שֶׁלְּךָ, חַיַּי שֶׁנִּלְקַחְתָּ. וְכִ’תגובה’ לְאוֹתוֹ ‘פּוֹסְט’ הוספתי קישור אֶל אתר נשמה, וְנפתח האתר בדף

אלן גרין

1955-2010

וּב”מילות מפתח” שָׁם: אש”א הילה גרין. אני

אז אולי שעת-רצון היא מִלְּפָנֶיךָ, כי שָׁבְתָּ וּפָרַשְׂתָּ לְפָנַי אֶת הדרך: לְהִכָּנֵס, וְלוּ כאורחת, וּלְהַנִּיחַ כ”מחווה” ורד לבן; להדליק נר וירטואלי – בנוסף על הנר שֶׁהִדְלַקְתִּי וְהִצַּבְתִּי על הַשַּׁיִשׁ, לְיָדוֹ בַּכְּלִי הקטן מעות הצדקה; לְעִלּוּי נשמתך, שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי שֶׁבְּעוֹלָם הָאֱמֶת – וּלְהַנִּיחַ לְשִׁבְרֵי הפסוקים מִתְּהִלִּים וּמֵחומש שְׁמוֹת לְהִתְעַרְבֵּל יחד וְלמצוא עצמם מִתְאַחִים בִּתְהִלָּה אֲשֶׁר לְמִי עוד-כָמֹכָה בַּיְשָׁרִים נָאוָה, מֵעוֹדְךָ עָזִּי אתה וִישׁוּעָה לִי הָיִיתָ, עֹשֵׂה פֶלֶא

https://www.neshama.net/memorials/169877?fbclid=IwAR2LtcRPWGC7Iw2bW_edMGqFNbEiyVIewZ2e8AMztbEE-EoHCmqGXsAXWOc

וּבְתוֹכִי קולו של וָאן מוֹרִיסוֹן מְרַנֵּן אֶת הַשִּׁיר שֶׁאַתָּה בְּחַיֵּינוּ הִכַּרְתָּ לִי, אור מוּפְלָא שֶׁלִּי, וּמִמְּךָ למדתי כי אֶל אֱלֹהִים, לא אֶל אֲהוּבָה בָּשָׂר-וָדָם הוא שָׁר; שְׁמַע אותו מִתּוֹכִי עכשיו, בִּדְמָמָה אומרת לְךָ: הַאִם אמרתי לְךָ  לאחרונה כי אני אוהבת אוֹתְךָ? הַאִם אמרתי לְךָ לאחרונה כי אֵין מֵעָלֶיךָ?… יֵשׁ בנמצא אהבה שֶׁהִינָה שְׁמֵימִית; וְהִיא שֶׁלְּךָ, וְהִיא שֶׁלִּי, כמו הַשֶּׁמֶשׁ; וּבְסוֹף היום עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת

בְּעוֹלָם הַחַיִּים, הוֹדָיָה

בְּעוֹלָם הַחַיִּים, דֻמִיָּה 

Have I told you lately that I love you?
Have I told you there’s no one above you?
You fill my heart with gladness
Take away my sadness
You ease my troubles, that’s what you do

On the morning sun in all its glory
It greets the day with hope and comfort too
And you fill my life with laughter
You can make it better
You ease my troubles, that’s what you do

There’s a love that’s divine
And it’s yours and it’s mine, like the sun
At the end of the day
We should give thanks and pray to the One

And to say, Have I told you lately that I love you?
And have I told you there’s no one above you?
Fill my heart with gladness
Take away my sadness
Ease my troubles, that’s what you do

There’s a love that’s divine
And it’s yours and it’s mine
And it shines as the sun
At the end of the day
We will give thanks and pray to the One

Have I told you lately that I love you?
Have I told you there’s no one above you?
Fill my heart with gladness
Take away my sadness
Ease my troubles, that’s what you do

Take away my sadness
Fill my life with gladness
Ease my troubles, that’s what you do
Fill my live with gladness
Take away my sadness
Ease my troubles, that’s what you do