חלום שְׁעוֹן הצְּבָעִים

ביום 15.12.10 ציירתי, בעיקר פחם, ורק הספרות שעל פני לוח-השעות בעפרונות דיו צבעוניים; והעליתי בפייסבוק, כבר ב”דף ההמשך”, אחרי שסגרו את הדף של אלן שלי, וכתבתי: ג’וני מיטשל שרה עכשיו “קְרָא לה גרין…”, חוזרת ומשמיעה ברצף. “והחורפים לא יוכלו לְעַמְעֵם אותהולעיתים יהיה צער“… החלומות הישָנים כל כך חוזרים אליי אחרֵי כל השנים האלו, אֹשֶׁר שלי שֶׁאָבַדְתָּ לי מכאן, מתערבְּבִים עם גַּעְגּוּעַי אליךָ. ציירתי אותךָ בעתידךָ, ציירתָ אותי בהווה שלא היה של שְׁנֵינוּ. קוד הצבעים של השעון מפגיע בי לזכור; ובחלומי שמאז את פָּנֶיהָ, מִצחהּ נוגע ברצפה וּשְׂעָרָהּ כהה ארוך בּוֹכָה את אובדנךָ, לא ראיתי

כתבתי ביום 15.5.11: בחמישה עשרה בדצמבר חזר אליי קוד הצבעים של השעון שמִפַּעַם, בלתי מפוענח, התעקש מולי. לא זוכרת אחרי שנים רבות כל כך שעברו. בתווך הביט בי חלומנו שלנו, אהובי. קווי הזמן מתערבבים, והמרחב חתוך, משוסע כמוני
ביום 26.6.12 ‘קטמתי’ חלק מהציור, וכתבתי: אבל כשראיתי את ‘זה’ – ה’חיתוך’ הזה – שכאן עכשיו, ‘זה’ כבר לא ביקש הסברים. מה יש עוד לומר
FOCUS ON US
על שנינו
לא ‘כאן’, לא ‘עכשיו’, אבל – ביחד

קטע מתוך ציור מיום 15.12.10. פחם יחד עם עפרונות דיו צבעוניים, וגם צבעי גיר. כאן – רוב החלק שבפחם עם נגיעות זהב וכסף



אש”א הילה גרין אמנות ומילים

אש”אאשתו של אלן, אחותה של אורית – בְּאותם ראשֵׁי תֵיבות

כותבת שירה וּפרוזה, וּמציירת; מספֶּרֶת על מֵתַי שֶׁאיתי, עדיין

הורַי ואחותי היחידה וְהאיש שלי

וְכך כנראה עוד מדבֶּרֶת איתם, עדיין
בַּפייסבוק – “הדף הפרטי” וְ”דף האמן” – שלי, וּבְאש”א בּאתר אמנים

The Hebrew Aleph-Shin-Aleph abbreviate both Alan‘s wife and Orit‘s sister, my Dead who are still with me. Under the artist name ASHA I draw and paint and write poetry and prose through which I speak of them, and thus probably still speak to them

35May19-2-forASHAwithKAMEK